מתי רשימת לקוחות של מעביד תיחשב כסוד מסחרי 

מתי רשימת לקוחות של מעביד תיחשב כסוד מסחרי

מאת: אלון אבלה, עו"ד

א.   פתח דבר

1.       תופעה ידועה היא, במיוחד בקרב עובדים אשר נמצאים בתפקידי שיווק ומכירות, שבסיום יחסי העבודה בין המעביד לבין העובד שעסק בעניינים אלה, נוטל האחרון בלא כל אישור את רשימת הלקוחות, ספקים וכו' מן המעביד הקודם ומעביר אותה למעבידו החדש ו/או עושה בה שימוש לצורך הקמת עסק מתחמה או לבוא חשבון ונקם עם מעבידו הקודם.

2.       כאן עולה השאלה, האם גזילת ולקיחת רשימת הלקוחות מותרת, האם בכלל רשימת הלקוחות נחשבת כסוד מסחרי שהשימוש בו אסור ובכל מקרה שייך למעביד הקודם, מהם הסעדים המשפטיים העומדים בפני המעביד הקודם כנגד העובד.

3.       נכון הדבר, כי בהסכמי עבודה רבים ניתן ביטוי לשמירת מסמכים, אי סודיות ואי תחרות מצד העובד לאחר שנסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, אולם ולמרות התניות החוזיות ישנן לא מעט הסתייגויות בנושא אשר יכולות להשליך באופן יישיר על קניינו וממונו של המעביד הקודם.

ב.   גניבת רשימת לקוחות יכולה להיחשב כגזל סוד מסחרי

4.       סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "החוק") קובע ומגדיר מהו סוד מסחרי, ומהו "שימוש" בהקשר זה, כלשונו:

"סוד מסחרי", "סוד" – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.

"שימוש" – לרבות על ידי העברה לאחר".

אמנם מנוסח הסעיף נעדרת "רשימת לקוחות" אך כלל מושרש הוא, כי רשימת לקוחות הוכרה בפסיקה כסוד מסחרי השמור לבעליו בלבד. יפים לכך הדברים שנאמרו בע"א 1142/92 ורגוס בע"מ ואח' נ' כרמקס ואח' , פ"ד נא(3) 421 (1997), (להלן: "ורגוס"), בעמ' 433-32, בהגדירו מהו סוד מסחרי (אף בטרם חוקק החוק), ובקובעו:

"אין אחידות בהגדרתו של הסוד המסחרי שאינו קל להגדרה. אומר על כך המלומד ג' טדסקי במאמרו הנ"ל  בעמ' 5:

"כשמדובר בסודות עסקיים הכוונה היא לרעיונות, ידיעות, מידע וכיוצא באלה העשויים להבטיח לבעליהם יתרון לעומת מתחריו העסקיים (בפועל או בכוח) בתעשיה, במסחר ובחיי הכלכלה בכללם. האינטרס הטיפוסי של בעל סודות כאלה הוא אינטרס רכושי מובהק, ליהנות מהיתרון הנדון על- ידי  ניצול עצמי או על-ידי העברתו לאחר בתמורה".

את אלמנט היתרון על-פני מתחרים הצומח מהסוד ניתן ללמוד גם מהגדרת הסוד המסחרי בסעיף 757 של ה-Restatement, 2d, Torts [34], סעיף המתורגם בתרגום חופשי על-ידי הנשיא א' וינוגרד בת"א (ת"א) 184/93 זנלכל בע"מ נ' פרי טעים בע"מ ואח' (להלן – פסק-דין זנלכל [12]), בעמ' 318, כדלקמן:

"'סוד מקצועי כולל כל נוסחה, תכנית, אמצאה או צירוף של מידע אשר אדם עושה בהם שימוש בעסקו והנותנים לו את ההזדמנות להשיג עדיפות על-פני מתחריו החסרים אותו סוד. סוד זה יכול להיות נוסחה לתרכובת כימית, תהליך ייצור, סוד הטיפול או השימור של מוצרים, תרשים או תכנית של מכונה או כל אמצאה אחרת או אפילו רשימת לקוחות'".

הסוד יכול להיות גלוי או ידוע לעובדים המתעסקים בו ואף-על-פי-כן, להישאר סודי כלפי זרים היכולים להשיגו רק בקשיים מסוימים. סודיות הסוד היא יחסית ואין צורך שיהיה סודי באופן מוחלט". (ההדגשה הוספה).

וכך נקבע בע"ע 164/99 דן פרומר וצ'ק פוינט טכנולוגיות תכנה בע"מ נ' רדגארד בע"מ, פד"ע לד 294 (1999) בעמ' .... (להלן: "צי'ק פוינט"), כי:

"מכאן, עסקינן ב"סוד מסחרי", כאשר מדובר במידע המצוי בידי המעסיק בלבד, אינו נחלת הכלל ואינו ניתן לגילוי בנקל. בדרך^-כלל מדובר במידע המצוי בידי חלק קטן מעובדי המעסיק, כגון: בידי ההנהלה הבכירה או בידי מנהלי מחלקת השיווק.

ניתן לגלות מידע רב אודות חברה באמצעים המודרניים הקיימים כיום דוגמת האינטרנט. כמו כן, קיים מידע המופץ לכלל העובדים בחברה. כל אלה אינם בגדר "סוד מסחרי". מכאן, כי מידע הנגיש לציבור או מוצר מוגמר הנמכר לציבור הרחב, אינם נופלים בגדר "סוד מסחרי".

...

דוגמאות ל"סוד מסחרי" שמצאנו במשפט האמריקני כוללות: רשימת לקוחות או ספקים שהוכנה ונשמרה על^-ידי המעסיק; תכניות עסקיות, נוסחאות ושרטוטים      (Designs); תוכנות מחשב ומידע ממוחשב. מושגים כלליים, דוגמת שיטות להפעלת תוכנה, שהפכו זה מכבר נגישות לציבור הרחב, אינם נחשבים בארצות^-הברית ל"סודות מסחריים".

...

"סוד מסחרי" אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של "סוד" ...... על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי^-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן".

(ראו עוד: בג"ץ 1683/93 יבין פלסט בע"מ ואח' נ' בית הדין הארצי ואח', פ"ד מז(4) 702, 708 (1993); ע"א 6601/96 AES SYSTEM INC נ' משה סער, פ"ד נד(3) 850 (2000); ע"א 2600/90 עלית חברה ישראלית לתעשיית שוקולד וסוכריות בע"מ נ' סרנגה, פ"ד מט(5) 796 (1996); ע"א 9046/96 פרידה בן ברוך נ' תנובה-מרכז שיתופי לשווק, פ"ד נד(1) 625 (2000) (להלן: "בן ברוך"); ה"פ (מחוזי ת"א) 1450/02 לרית מדידות בע"מ נ' ריידן אריה (לא פורסם, 16.12.2003); ע"ע 15/99 דיירקס מערכות רפואיות בע"מ – ספקטור, (לא פורסם, 21.04.05); מ' דויטש "עוולות מסחריות וסודות מסחר (נבו הוצאה לאור בע"מ (2002) עמ' 430-425 והאסמכתאות דשם).

5.       כך נקבע בפסק בפסק דין בן ברוך באשר לתנאים בהכרה ברשימת לקוחות כסוד מסחרי, כי:

"... נראה לי שרשימת לקוחות תוכל להוות סוד מסחרי המגיע כדי זכות קניינית של בעליה רק בנסיבות בהן יכוח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה "מן המוכן"".

כמו כן, בע"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ – פלודיין בע,מ, פד"ע לח 72 (2002) נקבעו השיקולים שעל בית הדין לשקול בנוגע לקביעה האם רשימת לקוחות תוכר כסוד מסחרי או לאו. ואלה השיקולים אותם מנה בית הדין הנכבד: בחינת השאלה האם רשימת הלקוחות סודית; בחינת היקף התחרות בין הצדדים והאם אלה מתחרים על אותו פלח שוק ועל אותו מוצר או שמא פועלים באותו ענף בלבד; הכללים העסקיים הנוספים המצוינים ברשימת הלקוחות; בחינת היקף הידע שיש לעובד על הלקוחות, תוך ההנחה כי שונה מצבו של מנהל בכיר ממצבו של עובד זוטר, שידיעתו לגבי הלקוחות מועטת; בחינת ענף העבודה של הצדדים; הבאה בחשבון גם את ההשקעה של המעסיק הקודם במשיכת לקוחות ואת החיסכון בהשקעה למי שנגלה לו הסוד המסחרי והוא עושה בו שימוש או עתיד לעשות כן.

6.       מכאן, שבטרם קביעה האם רשימת לקוחותיו של המעביד הקודם תיחשב כסוד מסחרי יש לבדוק ולבחון האם בהתאם לפסיקה ובהתאם לנסיבות המקרה הספציפי מתמלאים תנאים אלה:

א.          האם רשימת הלקוחות הינה מידע עסקי של המעסיק הקודם אשר טבעי הוא שאינה בגדר מידע לרבים.

ב.          האם רשימת הלקוחות אינה נחלת הכלל ואינה ניתנת לגילוי בנקל. קרי, האם הידיעה והשימוש ברשימה זו נעשתה מתוקף תפקידו הבכיר של העובד או מתוקף צרכי עבודתו.

ג.            האם יש ברשימת הלקוחות כדי להקנות לעובד כעצמאי ו/או למעסיקו החדש יתרון עסקי מובהק על המעביד הקודם.

ד.          האם יצירת רשימת הלקוחות הינה פרי של יוזמה, מחשבה, הפעלת קשרים אישיים, השקעת ממון, נסמכת על מוניטין רב שנוצר לאורך שנות ניסיון רבות, ואין ניתן להשיג את שמם של הלקוחות האקראיים בצורה כלשהי כדוגמת חוברת מידע, שימוש באינטרנט, לוחות מודעות, וכו' (השווה: בש"א (חי') 3181/04 נ.פ.ג יזום ושיווק בע"מ נ' רויטל בן שיטרית (לא פורסם, 16.01.04), פס' 22-21 לפסק הדין; בש"א (ת"א) 9323/07 אסקוטק בע"מ נ' משה מרום (לא פורסם, 30.12.07)).

ה.          האם המעביד הקודם נקט אמצעים ממשיים כדי לשמור על סודיות רשימת הלקוחות, ודאג שתהיה גלוי לחוב מצומצם של עובדים, אשר מתוקף תפקידם ועמדתם נדרש שיכירו את רשימת הלקוחות ותוכנה.

ו.            האם גזלת רשימת הלקוחות כסוד מסחרי, גורמת בפועל לנזק כלכלי וקנייני למעביד לשעבר. בכך יש גם להתחשב, כי לעובד לשעבר ו/או למעבידו החדש נוצר רווח נוסף שהוא החיסכון בפעולות השיווק והשכנוע להבאת לקוחות חדשים לעסקם, כי נוכח נטילת רשימת הלקוחות אין צורך שישקיעו כל מאמץ ביצירת רשימת לקוחות משל עצמם והם מקבלים  ישר "מן המוכן" את רשימת לקוחותיו של המעביד הקודם.

ז.           בחינה האם עסקו של המעביד הקודם והעסק של העובד הקודם ו/או מעבידו החדש מתחרה על אותו פלח שוק ועל אותו מוצר והם אינם פועלים רק באותו ענף בלבד.

ח.          האם רשימת הלקוחות שנטל העובד לשעבר ושמצויות בחזקתו הן "רשימות לקוחות של ממש" ולכן לפי ההלכה הפסוקה יכולות וראויות להיחשב כסוד מסחרי (ראו: ע"א 206/72 מיגן נ' פאר ואח', פ"ד כז(1) 576; דב"ע נג 269-3 טועמה – טכנו גומי ליסיצקי בע"מ ואח', פד"ע כח' 227).

7.       עולה אפוא, כי רשימת הלקוחות, אותן נטל עובד ללא כל אישור, בחוסר תום לב, ובניצול ציני נוכח מעמדו הבכיר בעסקו של במקום עבודתו הקודם, ואשר עונה בחיוב על כל הדרישות המצוינות לעיל, תיחשב כסוד מסחרי לכל דבר ועניין ולכן ראויה היא להגנה מוחלטת לפי החוק.

8.       זאת ועוד, סעיף 6 לחוק המגדיר מהו גזל סוד מסחרי קובע כהי לישנא:

"(א) לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.

(ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:

(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל, לעניין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;

(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים הל המשתמש כלפי בעל הסוד". (ההדגשה הוספה).

מכאן עולה, שאם בנסיבות המקרה הספציפי מתמלאות דרישות סעיף 6 לעיל, חזקה היא כי העובד ביצע גזל מסחרי עת נטל את רשימת הלקוחות ממעבידו הקודם ללא כל אישור.

9.       בכך לא די, אלא שיש לבחון בהתאם בנסיבות העניין הספציפי האם חלה על העובד לשעבר גם חזקת השימוש ברשימות הלקוחות, שעולות כדי סוד מסחרי, כנטען לעיל. סעיף 10 לחוק קובע באשר לחזקת השימוש בסוד מסחרי כי:

"חזקה על הנתבע כי השתמש בסוד המסחרי שבבעלות התובע, אם התקיימו שניים אלה:

(1) הסוד המסחרי הגיע לידיעתו של הנתבע או שהיתה לו גישה אליו;

(2) המידע שבו משתמש הנתבע דומה דמיון מהותי למידע נושא הסוד המסחרי".

לאמור, כי בהתקיימות שני התנאים המצטברים של סעיף 10 לחוק חלה חזקת השימוש על העובד ועל נטל הראיה להוכיח כי פעל אחרת ולא השתמש בסוד המסחרי שבבעלות התובע.

10.   יחודד, כי נקבע בפסק דין ורגוס (בעמ' 439) בנוגע לחובת עובד לשמור על סודיות מידע שנחשף אליו במהלך עבודתו ולאחריה, כי על עובד חלה חובת סודיות החלה על כל מידע גם אם אינו סודי, וכדברו:

"...חובת האמון בין עובד למעביד אינה משתרעת אך ורק על שמירה על סודות מסחריים של המעביד. האיסור על שימוש במידע קונפידנציאלי של המעביד חל גם על מידע אחר שאינו בגדר סוד מסחרי".

קביעה זו, מחמירה כאמור בנוגע להתנהגות העובד ומקילה את הקביעה כי שנטילת רשימת לקוחות על ידי עובד ללא הסכמת מעבידו, תוכל להיחשב כסוד מסחרי מוגן. בנוסף, נקבע בפסיקה כי חובת האמון החלה ביחסי עבודה בין עובד למעביד גובר על חובת תום הלב הכללית ויוצרת נורמות התנהגותיות מחמירות יותר כלפי העובד בנוגע למעבידו, זאת הן בשלב העבודה והן לאחר שנסתיימה.

ד.    סוף דבר

11.   בנסיבות מסוימות, ובהתאם למבחנים שהותוו בפסיקה, נראה בבירור כי רשימת לקוחות או למעשה כל רשימה אחרת אשר בעלת אספקט כלכלי למעביד הקודם ואשר הוכך שהושקעו מאמצים ביצירתה, תוכר היא כסוד מסחרי מוגן של המעביד.

12.   הסנקציה הראויה במצב בו עובד לשעבר נוטל את רשימת הלקוחות, אף מבלי שביצע בה כל שימוש מפר ופוגעני, הוא הגשת בקשה לצו מניעה ו/או צו עשה, זמני וקבוע, כנגד העובד, אשר בגדרם יידרש העובד שלא לעשות ו/או לחדול משימוש ברשימת הלקוחות וכן להשיבה לבעליה החוקיים. בנוסף, ניתן לתבוע את העובד המפר ולדרוש ממנו סעד כספי בגין הנזקים שיצר למעבידו הקודם.

האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני ומתאים או חוות דעת משפטית. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על המשתמש בלבד.